אהבה בדיור מוגן – אהבה עם פרווה חלק ב'

תחליף לקשר אנושי

בעלי חיים שאליהם אנו קשורים מייצגים דמות אב, אם, דמות סמכותית אחרת או דמות טוטם. רגשות שאינם ניתניים להבעה לדמות אנושית, מוסבים להעברה בלתי מודעת לעבר בעל חיים ספציפי. ההתקשרות לבעל חיים ספציפי זה נובעת מהתפקיד ההשלכתי שהוא מקבל. חוקרת בשם גרין מצאה ש-33.3% מבעלי הכלבים בחרו להגדיר את היחסים עם חיי הבית כיחסי הורות, שלפיהם נתפס הכלב כילד. תפיסת הכלב כילד אופיינית לגברים ולנשים, ליחידם ולבעלי משפחות, והיא נמשכת ללא קשר לגיל הכלב או לגודלו. התפקיד ההורי בא לידי ביטוי גם בנטייה של הבעלים לדבר אל כלבם בדיבור "איהי", סוג הדיבור שבו משתמשים אנשים בפנייתם לתינוקות ולידים קטנים. במקרים אחרים מתפס הכלב על ידי הפרט כמסק צריכם ראשוניים. במקרים אלו נחווה הכלב כממלא תקפיד הורי, בעיקר כדמות מכילה, מגינה, מקבלת, קשובה לצרכים ונמצאת בעבור הבעלים ללא תנאי. מסתבר, אם כן, כי במסגרת היחסים שבין האדם לחיית המחמד שלו מתעוררות תחושות הקשורות בקשר ראשוני, מה שמביא חלק מהבעלים לראות בכלב תחליף לקשרים אנושיים משמעותיים או כמי שאמור לפצות על חסכים קדומים. במקרים מסוימים, כתוצאה מקשיים רגשיים יש אנשים המעדיפים את קרבת בעלי החיים על פני קרבת אנשים. אנשים אלה, שאינם מצליחים לממש קשרים אנושיים, עשויים להיות מבודדים מחברה אנושית, ולעומת זאת ליצור קשר רגשי עם חיות מחמד.

אהבה ללא תנאי

המונח התקשרות מתייחס ליחסים קרובים של הילד עם הוריו, המבוססים על תחושת ביטחון. הרחבה של מושג זה מתייחסת למערכות יחסים נוספות אשר נובעות מהתקשרות בין הילד להוריו או המבוססות על מנגנון פסיכו-ביולוגי דומה המעניק תחושת ביטחון. התיאוריה של הפסיכולוגים איינסוורת' ובולבי על התקשרות מציעה כי התקשורת בטוחה בין תינוק למטפל שלו הכרחית להתפתחות פסיכו-סוציאלית אופטימלית של התינוק, ולהיפך- התנהגויות פתולוגיות מסוימות בהתבגרות ובבגרות קשורות להפרעה בהתקשרות המוקדמת. החוקר הארלו הראה כי כאשר הוצגה לגורים של קופי רזוס בובה בדמות אם המכוסה בבגדים הם הראו התנגויות התקשרות אליה. הקופים העדיפו דמות אם עטופה בבגדים כאובייקט התקשרות על פני דמות אם עשויה מחוט תיל. חוקרים אחרים הראו כי תגובות חמורות יותר להפרדה קורות בדרך כלל אצל גורים שגדלו על ידי אם מנצלת או בלתי כשירה. גורי רזוס שגודלו עם דמויות אם שאין להן יכולת להאכיל או להגן על התינוק, מגיבים באופן חמור יותר להפרדה מאשר גורים שגדלו אצל אם אמיתית. החוקר הציע כי הפרעה בהתקשרות מייצרת התנהגות שאינה נורמלית, ומשנה את הפעילות של מערכות כימיות ועצביות במוח. השפעה זו עשויה לשמש כמודל לסוגים שונים של פ-סיכולפתולוגיה בבני אדם.

המשך המאמר בשבוע הבא

הפוסט הזה פורסם בתאריך דיור מוגן, משפט וזיקנה, שיטות טיפול שונות. קישור קבוע.

סגור לתגובות.