מה שלומדים מכאן לא לומדים משם – השנים הם צידה לדרך חלק ג'

פירושו של החופש הרוחני, להיות כן עם עצמו, לקבל עצמו כפי שהוא באופן אותנטי וללא משוא פנים. חיים ארוכים, מרחיבים את ההזדמנות לפתח יכולות ומאפשרים את הקיום העצמי על פי המעלות, היתרונות והכישורים המצויים בכל אחד.

 מהן הן המעלות? רוגע ושלווה למשל מאפשרים שיפוט נכון של מה שניתן או לא ניתן להשגה או לביצוע וכן, סבלנות וסלחנות כלפי אחרים ועם עצמו. אנשים מגיעים לעיתים לזיקנה עם כעסים וחסר שביעות רצון ממה שהושג עד כה וממה שקורה בהווה. כך הם הופכים להיות עצובים, אומללים וסובלים ו"מזמינים" גם את הסביבה להתנהג אליהם בהתאם. פיתוח רוגע ושלווה יתאפשר אצל אדם המאמין בפיתוח הרוחניות בתקופה זו וישקיע עצמו בכך.

מעלה נוספת לדוגמה- אהבת האחרים. היכולת לאהוב את האחר ויכולת הנתינה קיימת בכל אחד, ככל שהאדם הזקן יאמין שיש בו את היכולות והכישורים הנדרשים לנתינה, ככל שיפתח אמונה באשר לתרומתה של הנתינה בחייו, כך יוכל לקיים את המשמעות שלו בתוכה.

ככל שיכול אדם לאפשר לעצמו להיות רגוע, שלו תורם ונתרם, יוכל לפתח את הדבר החשוב מכל- הכרת תודה. תודה לחיים, תודה לאירועים שעיצבו אותם, לאנשים שלקחו חלק במהלם, לזיכרונות שנצברו, תודה למי שהוא בהווה ולמה שניקרה בדרכו ובעיקר- למה שעוד נכון ומזומן בעתיד.

ליצור בעצמנו את הפרק הבא

אז מה היא משמעות החיים? בעיקר, להשתתף בצורה פעילה ביצירת העלילה של סיפור חיינו. אנו היוצרים, הגיבורים הדמויות המובילות, המפרשים, המבקרים, אך איננו לבד בסיפור הזה, יש בו דמויות נוספות כמו משפחה, חברים, שכנים, סביבה קרובה ורחוקה, חלקם קרואים וחלקם לא קרואים אך כולם משפיעים עלינו ועל התפתחות העלילה. הדבר הנפלא הוא שבכל רגע נתון אנו יכולים לעצור את הסיפור וליצור את הפרק הבא על פי דמיוננו ורצוננו ובעוצמה הרצויה לנו. ככל שגישה זו תיטמא בנו, כך נבין שגם ואולי בעיקר בגיל המבוגר, המשמעות האמיתית תהיה באמונה שאדם אחראי בלעדי על התוכן והמשמעות שהוא יוצק לתוך העלילה של סיפור חייו.

המשך המאמר בשבוע הבא

הפוסט הזה פורסם בתאריך בית אבות, גיל הזהב, חברה וזיקנה. קישור קבוע.

סגור לתגובות.