יתרון בית אבות עבור קשיש סיעודי או תשוש נפש על פני הבית שלו ?

גולש יקר

עם העלייה בתוחלת החיים, אוכלוסיית הקשישים המוגבלים :סיעודי,תשוש נפש,תשוש גוף,תלך ותגדל (עוד כ-25,000  קשישים מוגבלים בשנת 2015) . המשפחה הגרעינית הקטנה (הרשת החברתית הקטנה ביותר) מעניקה תמיכה מרובה ומסייעת לקשיש המוגבל להישאר בביתו בקהילה, אולם יש לכך מחיר כבד לטווח הארוך בשחיקה גופנית ונפשית, ובעיקר ביכולת הנתינה הרגשית.

במחקר שנערך הסתבר כי התמיכה הרגשית אשר בני המשפחה נתנו לקשיש היא הנמוכה ביותר יחסית לתמיכה אינסטרומנטאלית , כנראה בשל מערכת היחסים המתוחה והעומס הרגשי הרב שבו נתונים בני-משפחה המטפלים בהוריהם לאורך זמן. הרשתות החברתיות של קשישים חולים ומוגבלים (תשושי גוף,סיעודיים,תשושי נפש) קטנות בדרך-כלל מאלו של קשישים בריאים, והן מורכבות בעיקר מבני הזוג והילדים. עם העלייה בגיל הקשיש והירידה בבריאות, הרשת נעשית קטנה יותר ומצטמצמת לבני המשפחה. רשתות קטנות ובעלות משאבים מעטים היו אופייניות לקשישים חולים, מוגבלים, בודדים ומבוגרים יותר (סיעודי,סיעודי מורכב,תשוש גוף או תשוש נפש).

האם תוכל המשפחה להמשיך ולטפל בקשיש הסיעודי או תשוש נפש גם בעתיד? ספק רב. כך או אחרת, גם אם יינתן טיפול, הוא יהיה בתנאי לחץ ומתח גובר בין בן-המשפחה המטפל לבין המטופל. אחד הממצאים המענינים במחקר הינו שהתמיכה הרגשית שהוענקה לקשישים על ידי המשפחה היתה הנמוכה ביותר בהשוואה לסוגי תמיכה אחרים (כגון תמיכה אינסטרומנטלית).

במצבים של תלות מלאה בזולת (מצב סיעודי,או תשוש נפש), משפחות בעלות אמצעים מוצאות פתרונות של תוספת טיפול פרטי בבית או במסגרת של מרכז גריאטרי/בית אבות סיעודי או תשוש נפש, אך משפחות חסרות אמצעים ימשיכו לתמוך בהורים בעצמן (בנוסף לסיוע מביטוח לאומי) מדיניות משרד הבריאות בנושא הקצאת "קודים" ומדיניות משרר הפנים בנושא העובדים הזרים הם גורמים המשפיעים על היכולת לטפל בקשישים בבית ועל הוצאת קשישים מוגבלים מאוד מביתם למסגרות מוסדיות :מרכז גריאטרי/בית אבות סיעודי,סיעודי מורכב,תשושי נפש. הקצאת המשאבים ל"קודים" וגובה המימון למיטה משפיעים על איכות הטיפול בזקן המוגבל.

אני מזמין את הקורא הנכבד לעיין במאמר שפורסם באתר שלי "יד לקשיש" תחת הכותרת"מאפייני רשתות חברתיות" שתמציתו הובאה לעיל. נא הקלק כאן.

הפוסט הזה פורסם בתאריך בית אבות, כללי. קישור קבוע.

סגור לתגובות.