דיור מוגן ועונת המעבר חלק ח'

כדאי לערוך הסכם עבודה בין העובד למעסיק ובו להגדיר שכר, אמצעי תשלום ויום תשלום, גובה דמי כיס המשולמים ביום החופשי, שינויי שכר בהתאם לוותק או שינוי בתכני העבודה, הגדרת ימי החופשה וימי החוג, מערכת שעות העבודה והמנוחה בהתאמה לצורכי המטופל, הגישה לטלפון ותנאי השימוש בו, אירוח חברים ומשפחה בבית המטופל, עבודה נוספת ביום החופשי, תנאי עבודה בעת אשפוז המטופל ועוד.

הקשיש ומשפחתו אחראים לבריאותו של העובד במחיצתם, לכן חשוב לבטח את העובד בביטוח רפואי, באחת מחברות הביטוח, ולשלם עבורו דמי ביטוח לאומי, ומוקטנים, כביטוח תאונות עבודה.

קיימות גם חברות כוח האדם לטיפול סיעודי, שתפתחו בעקבות חוק הסיעוד של הביטוח הלאומי.

על פי החוק ניתנת גמלת סיעוד למבטוחים זכאים ולזקנים הנזקקים להשגחה בבית למען בטיחותם ובטיחות הסובבים אותם. החוק מדגיש תנאים לקביעת זכאות המבוטח בביטוח הלאומי לגמלת סיעוד:

  1. תושב ישראל שהגיע לגיל פרישה.
  2. מי שגר בקהילה ולא במוסד. מדובר במוסדות החייבים ברישוי של משרד הבריאות או של משרד הרווחה.
  3. מי שהכנסותיו אינן עולות על הסכום הקבוע בתקנות.
  4.  מי שאינו מקבל קצבה לשירותים מיוחדים מהמוסד לביטול לאומי ואינו מקבל גמלה לטיול אישי או להשגחה מאוצר המדינה.

חברות כוח האדם לטיפול סיעודי נותנות העדפה לשהות של הקשיש בביתו עד לשלב בו הוא מסכן את עצמו או הופך לנטל על המשפחה שאינה יכולה להתמודד עם הטיפול.

שירותי הסיעוד הביתי התמקצעו במהלך השנים בעקבות דרישות הביטוח הלאומי שחייבו פיתוח קורסי הדרכה ועבודה מעשית. במשק הישראלי קיימות חברות רבות עם מגוון שירותים כמו תיקוני בית קלים, ניקיון ועזרה בטיפול אישי. חברות הסיעוד מציעות גם שירותי סיוע נוספים בבית, שאינם רפואיים, כמו: כביסה, בישול, עזרה בקניות וסידורים, ליווי ועוד.

הפוסט הזה פורסם בתאריך בית אבות, גיל הזהב, מיסגרות דיור. קישור קבוע.

סגור לתגובות.