טיפול בקשישים באמצעות צחוק- קחו את הצחוק ברצינות חלק ב'

הצחוק בריא, וזה בדוק

מחקרים רבים בעשרות השנים האחרונות מגלים שהצחוק מביא לירידה בהורמוני הסטרס בגופנו (כגון אדרנלין, קורטיזול), מחזק את המערכת החיסוני, תורם לתהליכי ריפוי בגופנו, מוריד את לחץ הדם. בנוסף, המוח משחרר אנדרופינים וסרוטנין שמשפרים את מצב הרוח. אנשים צוחקים נראים שמחים יותר, פניהם קורנים, עיניהם מבריקות.

הפילוסוף הרברט ספנסר, שחי במאה התשע עשרה, היה מראשוני המדענים שהתייחסו ברצינות להשפעת הצחוק על הבריאות. בכתביו הוא מציין שהצחוק חיוני לרווחת הגוף ולהבאתו להרמוניה ביולוגית וסדר פנימי. הוא מציין את תפקיד הצחוק כשסתום בטחון העומד בפני מתח נפשי ומשחרר תנועות שרירים לא רצויות.

בשנת 1979 כתב נורמן קאזינס בספרו "אנטומיה של המחלה" כיצד הומור, צחוק ורגשות חיוביים עזרו לו להתמודד עם מחלה קשה, כאשר צחוק של עשר דקות עזר לו לישון ללא כאבים במשך כשעתיים. בעקבות ספרו החליטו מספר מדענים לערוך מחקרים נוספים על הצחוק.

ד"ר ויליאם פרי הוא פסיכיאטר שהקדיש שנים רבות למחקר על הריפוי בעזרת הומור, צחוק ועליזות. בראיות משנת 1991 אמר: "ההומור משנה את האדם. הוא פורט עלינו כאילו היינו גיטרה ענקית. זו התנסות של הגוף כולו, שבה משתתפות מערכת השרירים, העצבים, הלב, המוח, ומערכת העיכול. הצחוק הוא כמו תרגיל אירובי טוב: מאוורר את הריאות, משחרר את השרירים והעצבים. לצחוק שני שלבים: גירוי בריא והתרגעות עמוקה." ד"ר פרי גילה במחקריו שהצחוק מאיץ את פעולת הלב, מעלה את לחץ הדם, מאיץ את הנשימה, ומגביר את קליטת החמצן ושחרורו. כשאנחנו צוחקים צחוק בריא מופעלים הריאות והלב, שרירים שונים בכתפיים, בזרועות, בבטן, בסרעפת וברגליים.

ד"ר לי ברק מבצע מחקרים עם צוותו במרכז לפסיכו-נוירולוגיה אימונולוגית במרכז הרפואי לומה-לינדה שבקליפורניה ארה"ב. המחקרים מתמקדים בהשפעות הפיזיולוגיות של הצחוק על הגוף. מחקריו גילו כי חלה הפחתה משמעותית בלחץ הדם אצל אנשים שצחקו לאחר התקפי לב, כמו כן הם נזקקו לכמות קטנה יותר של תרופות ובדמם נמצאו רמות נמוכות יותר של הורמוני סטרס.

המשך המאמר בשבוע הבא

הפוסט הזה פורסם בתאריך גיל הזהב, חברה וזיקנה, כללי. קישור קבוע.

סגור לתגובות.